1נדרשתי ללוא שאלו נמצאתי ללא בקשני אמרתי הנני הנני אל־גוי לא־קרא בשמי׃ 2פרשתי ידי כל־היום אל־עם סורר ההלכים הדרך לא־טוב אחר מחשבתיהם׃ 3העם המכעיסים אותי על־פני תמיד זבחים בגנות ומקטרים על־הלבנים׃ 4הישבים בקברים ובנצורים ילינו האכלים בשר החזיר [ופרק כ] (ומרק ק) פגלים כליהם׃ 5האמרים קרב אליך אל־תגש־בי כי קדשתיך אלה עשן באפי אש יקדת כל־היום׃ 6הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם־שלמתי ושלמתי על־חיקם׃ 7עונתיכם ועונת אבותיכם יחדו אמר יהוה אשר קטרו על־ההרים ועל־הגבעות חרפוני ומדתי פעלתם ראשנה [על־ כ] (אל־חיקם׃ ק) ס 8כה ׀ אמר יהוה כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר אל־תשחיתהו כי ברכה בו כן אעשה למען עבדי לבלתי השחית הכל׃ 9והוצאתי מיעקב זרע ומיהודה יורש הרי וירשוה בחירי ועבדי ישכנו־שמה׃ 10והיה השרון לנוה־צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני׃ 11ואתם עזבי יהוה השכחים את־הר קדשי הערכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך׃ 12ומניתי אתכם לחרב וכלכם לטבח תכרעו יען קראתי ולא עניתם דברתי ולא שמעתם ותעשו הרע בעיני ובאשר לא־חפצתי בחרתם׃ פ 13לכן כה־אמר ׀ אדני יהוה הנה עבדי ׀ יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבשו׃ 14הנה עבדי ירנו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו׃ 15והנחתם שמכם לשבועה לבחירי והמיתך אדני יהוה ולעבדיו יקרא שם אחר׃ 16אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן והנשבע בארץ ישבע באלהי אמן כי נשכחו הצרות הראשנות וכי נסתרו מעיני׃ 17כי־הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשנות ולא תעלינה על־לב׃ 18כי־אם־שישו וגילו עדי־עד אשר אני בורא כי הנני בורא את־ירושלם גילה ועמה משוש׃ 19וגלתי בירושלם וששתי בעמי ולא־ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה׃ 20לא־יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא־ימלא את־ימיו כי הנער בן־מאה שנה ימות והחוטא בן־מאה שנה יקלל׃ 21ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים׃ 22לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל כי־כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי׃ 23לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברוכי יהוה המה וצאצאיהם אתם׃ 24והיה טרם־יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע׃ 25זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל־תבן ונחש עפר לחמו לא־ירעו ולא־ישחיתו בכל־הר קדשי אמר יהוה׃ ס |
    |