1הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃ 2והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃ 3הבוק ׀ תבוק הארץ והבוז ׀ תבוז כי יהוה דבר את־הדבר הזה׃ 4אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם־הארץ׃ 5והארץ חנפה תחת ישביה כי־עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃ 6על־כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על־כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃ 7אבל תירוש אמללה־גפן נאנחו כל־שמחי־לב׃ 8שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃ 9בשיר לא ישתו־יין ימר שכר לשתיו׃ 10נשברה קרית־תהו סגר כל־בית מבוא׃ 11צוחה על־היין בחוצות ערבה כל־שמחה גלה משוש הארץ׃ 12נשאר בעיר שמה ושאיה יכת־שער׃ 13כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם־כלה בציר׃ 14המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים׃ 15על־כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל׃ ס 16מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי־לי רזי־לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו׃ 17פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃ 18והיה הנס מקול הפחד יפל אל־הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי־ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃ 19רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃ 20נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא־תסיף קום׃ ס 21והיה ביום ההוא יפקד יהוה על־צבא המרום במרום ועל־מלכי האדמה על־האדמה׃ 22ואספו אספה אסיר על־בור וסגרו על־מסגר ומרב ימים יפקדו׃ 23וחפרה הלבנה ובושה החמה כי־מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד׃ פ |
    |