1יהוה אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אמן׃

2כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה׃

3על־כן יכבדוך עם־עז קרית גוים עריצים ייראוך׃

4כי־היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר־לו מחסה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר׃

5כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה׃ פ

6ועשה יהוה צבאות לכל־העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזקקים׃

7ובלע בהר הזה פני־הלוט ׀ הלוט על־כל־העמים והמסכה הנסוכה על־כל־הגוים׃

8בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל־פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל־הארץ כי יהוה דבר׃ פ

9ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו׃

10כי־תנוח יד־יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן [במי כ] (במו ק) מדמנה׃

11ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השחה לשחות והשפיל גאותו עם ארבות ידיו׃

12ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ עד־עפר׃ ס