1בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן־אמוץ הנביא ויאמר אליו כה־אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה׃ 2ויסב חזקיהו פניו אל־הקיר ויתפלל אל־יהוה׃ 3ויאמר אנה יהוה זכר־נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול׃ ס 4ויהי דבר־יהוה אל־ישעיהו לאמר׃ 5הלוך ואמרת אל־חזקיהו כה־אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את־תפלתך ראיתי את־דמעתך הנני יוסף על־ימיך חמש עשרה שנה׃ 6ומכף מלך־אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על־העיר הזאת׃ 7וזה־לך האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את־הדבר הזה אשר דבר׃ 8הנני משיב את־צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה׃ ס 9מכתב לחזקיהו מלך־יהודה בחלתו ויחי מחליו׃ 10אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי׃ 11אמרתי לא־אראה יה יה בארץ החיים לא־אביט אדם עוד עם־יושבי חדל׃ 12דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד־לילה תשלימני׃ 13שויתי עד־בקר כארי כן ישבר כל־עצמותי מיום עד־לילה תשלימני׃ 14כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה־לי ערבני׃ 15מה־אדבר ואמר־לי והוא עשה אדדה כל־שנותי על־מר נפשי׃ 16אדני עליהם יחיו ולכל־בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני׃ 17הנה לשלום מר־לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל־חטאי׃ 18כי לא שאול תודך מות יהללך לא־ישברו יורדי־בור אל־אמתך׃ 19חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל־אמתך׃ 20יהוה להושיעני ונגנותי ננגן כל־ימי חיינו על־בית יהוה׃ 21ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על־השחין ויחי׃ 22ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית יהוה׃ ס |
    |