1ועתה אליכם המצוה הזאת הכהנים׃ 2אם־לא תשמעו ואם־לא תשימו על־לב לתת כבוד לשמי אמר יהוה צבאות ושלחתי בכם את־המארה וארותי את־ברכותיכם וגם ארותיה כי אינכם שמים על־לב׃ 3הנני גער לכם את־הזרע וזריתי פרש על־פניכם פרש חגיכם ונשא אתכם אליו׃ 4וידעתם כי שלחתי אליכם את המצוה הזאת להיות בריתי את־לוי אמר יהוה צבאות׃ 5בריתי ׀ היתה אתו החיים והשלום ואתנם־לו מורא וייראני ומפני שמי נחת הוא׃ 6תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא־נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון׃ 7כי־שפתי כהן ישמרו־דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה־צבאות הוא׃ 8ואתם סרתם מן־הדרך הכשלתם רבים בתורה שחתם ברית הלוי אמר יהוה צבאות׃ 9וגם־אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל־העם כפי אשר אינכם שמרים את־דרכי ונשאים פנים בתורה׃ פ

10הלוא אב אחד לכלנו הלוא אל אחד בראנו מדוע נבגד איש באחיו לחלל ברית אבתינו׃ 11בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי ׀ חלל יהודה קדש יהוה אשר אהב ובעל בת־אל נכר׃ 12יכרת יהוה לאיש אשר יעשנה ער וענה מאהלי יעקב ומגיש מנחה ליהוה צבאות׃ פ

13וזאת שנית תעשו כסות דמעה את־מזבח יהוה בכי ואנקה מאין עוד פנות אל־המנחה ולקחת רצון מידכם׃ 14ואמרתם על־מה על כי־יהוה העיד בינך ובין ׀ אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך׃ 15ולא־אחד עשה ושאר רוח לו ומה האחד מבקש זרע אלהים ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל־יבגד׃ 16כי־שנא שלח אמר יהוה אלהי ישראל וכסה חמס על־לבושו אמר יהוה צבאות ונשמרתם ברוחכם ולא תבגדו׃ ס

17הוגעתם יהוה בדבריכם ואמרתם במה הוגענו באמרכם כל־עשה רע טוב ׀ בעיני יהוה ובהם הוא חפץ או איה אלהי המשפט׃