1שוטטו בחוצות ירושלם וראו־נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם־תמצאו איש אם־יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה׃

2ואם חי־יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו׃

3יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא־חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב׃

4ואני אמרתי אך־דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃

5אלכה־לי אל־הגדלים ואדברה אותם כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות׃

6על־כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על־עריהם כל־היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו [משבותיהם כ] (משובותיהם ׃ ק)

7אי לזאת [אסלוח ־ כ] (אסלח־לך ק) בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגדדו׃

8סוסים מיזנים משכים היו איש אל־אשת רעהו יצהלו׃

9העל־אלה לוא־אפקד נאם־יהוה ואם בגוי אשר־כזה לא תתנקם נפשי׃ ס

10עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל־תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה׃

11כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם־יהוה׃

12כחשו ביהוה ויאמרו לא־הוא ולא־תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה׃

13והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם׃ ס

14לכן כה־אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את־הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃

15הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם־יהוה גוי ׀ איתן הוא גוי מעולם הוא גוי לא־תדע לשנו ולא תשמע מה־ידבר׃

16אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים׃

17ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב׃

18וגם בימים ההמה נאם־יהוה לא־אעשה אתכם כלה׃ 19והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את־כל־אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם׃ ס

20הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר׃

21שמעו־נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו׃

22האותי לא־תיראו נאם־יהוה אם מפני לא תחילו אשר־שמתי חול גבול לים חק־עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו׃

23ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו׃

24ולא־אמרו בלבבם נירא נא את־יהוה אלהינו הנתן גשם [וירה כ] (יורה ק) ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר־לנו׃

25עונותיכם הטו־אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם׃

26כי־נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו׃

27ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על־כן גדלו ויעשירו׃

28שמנו עשתו גם עברו דברי־רע דין לא־דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו׃

29העל־אלה לא־אפקד נאם־יהוה אם בגוי אשר־כזה לא תתנקם נפשי׃ ס

30שמה ושערורה נהיתה בארץ׃

31הנביאים נבאו־בשקר והכהנים ירדו על־ידיהם ועמי אהבו כן ומה־תעשו לאחריתה׃