1כה־אמר יהוה למשיחו לכורש אשר־החזקתי בימינו לרד־לפניו גוים ומתני מלכים אפתח לפתח לפניו דלתים ושערים לא יסגרו׃

2אני לפניך אלך והדורים [אושר כ] (אישר ק) דלתות נחושה אשבר ובריחי ברזל אגדע׃

3ונתתי לך אוצרות חשך ומטמני מסתרים למען תדע כי־אני יהוה הקורא בשמך אלהי ישראל׃

4למען עבדי יעקב וישראל בחירי ואקרא לך בשמך אכנך ולא ידעתני׃

5אני יהוה ואין עוד זולתי אין אלהים אאזרך ולא ידעתני׃

6למען ידעו ממזרח־שמש וממערבה כי־אפס בלעדי אני יהוה ואין עוד׃

7יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני יהוה עשה כל־אלה׃ ס

8הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו־צדק תפתח־ארץ ויפרו־ישע וצדקה תצמיח יחד אני יהוה בראתיו׃ ס

9הוי רב את־יצרו חרש את־חרשי אדמה היאמר חמר ליצרו מה־תעשה ופעלך אין־ידים לו׃ ס

10הוי אמר לאב מה־תוליד ולאשה מה־תחילין׃ ס

11כה־אמר יהוה קדוש ישראל ויצרו האתיות שאלוני על־בני ועל־פעל ידי תצוני׃

12אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי אני ידי נטו שמים וכל־צבאם צויתי׃

13אנכי העירתהו בצדק וכל־דרכיו אישר הוא־יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשחד אמר יהוה צבאות׃ פ

14כה ׀ אמר יהוה יגיע מצרים וסחר־כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעברו ולך יהיו אחריך ילכו בזקים יעברו ואליך ישתחוו אליך יתפללו אך בך אל ואין עוד אפס אלהים׃

15אכן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע׃

16בושו וגם־נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים׃

17ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים לא־תבשו ולא־תכלמו עד־עולמי עד׃ פ

18כי כה אמר־יהוה בורא השמים הוא האלהים יצר הארץ ועשה הוא כוננה לא־תהו בראה לשבת יצרה אני יהוה ואין עוד׃

19לא בסתר דברתי במקום ארץ חשך לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני אני יהוה דבר צדק מגיד מישרים׃

20הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים לא ידעו הנשאים את־עץ פסלם ומתפללים אל־אל לא יושיע׃

21הגידו והגישו אף יועצו יחדו מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה הלוא אני יהוה ואין־עוד אלהים מבלעדי אל־צדיק ומושיע אין זולתי׃

22פנו־אלי והושעו כל־אפסי־ארץ כי אני־אל ואין עוד׃

23בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי־לי תכרע כל־ברך תשבע כל־לשון׃

24אך ביהוה לי אמר צדקות ועז עדיו יבוא ויבשו כל הנחרים בו׃

25ביהוה יצדקו ויתהללו כל־זרע ישראל׃