1וישמעו צרי יהודה ובנימן כי־בני הגולה בונים היכל ליהוה אלהי ישראל׃ 2ויגשו אל־זרבבל ואל־ראשי האבות ויאמרו להם נבנה עמכם כי ככם נדרוש לאלהיכם [ולא כ] (ולו ׀ ק) אנחנו זבחים מימי אסר חדן מלך אשור המעלה אתנו פה׃ 3ויאמר להם זרבבל וישוע ושאר ראשי האבות לישראל לא־לכם ולנו לבנות בית לאלהינו כי אנחנו יחד נבנה ליהוה אלהי ישראל כאשר צונו המלך כורש מלך־פרס׃

4ויהי עם־הארץ מרפים ידי עם־יהודה [ומבלהים כ] (ומבהלים ק) אותם לבנות׃ 5וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם כל־ימי כורש מלך פרס ועד־מלכות דריוש מלך־פרס׃

6ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על־ישבי יהודה וירושלם׃ ס

7ובימי ארתחששתא כתב בשלם מתרדת טבאל ושאר [כנותו כ] (כנותיו ק) על־ [ארתחששתא כ] (ארתחששת ק) מלך פרס וכתב הנשתון כתוב ארמית ומתרגם ארמית׃ פ

8רחום בעל־טעם ושמשי ספרא כתבו אגרה חדה על־ירושלם לארתחששתא מלכא כנמא׃ 9אדין רחום בעל־טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא [ארכוי כ] (ארכויא ק) בבליא שושנכיא [דהוא כ] (דהיא ק) עלמיא׃ 10ושאר אמיא די הגלי אסנפר רבא ויקירא והותב המו בקריה די שמרין ושאר עבר־נהרה וכענת׃ 11דנה פרשגן אגרתא די שלחו עלוהי על־ארתחששתא מלכא [עבדיך כ] (עבדך ק) אנש עבר־נהרה וכענת׃ פ 12ידיע להוא למלכא די יהודיא די סלקו מן־לותך עלינא אתו לירושלם קריתא מרדתא ובאישתא בנין [ושורי כ] (ושוריא ק) [אשכללו כ] (שכללו ק) ואשיא יחיטו׃ 13כען ידיע להוא למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריה ישתכללון מנדה־בלו והלך לא ינתנון ואפתם מלכים תהנזק׃ 14כען כל־קבל די־מלח היכלא מלחנא וערות מלכא לא א‍ריך־לנא למחזא על־דנה שלחנא והודענא למלכא׃ 15די יבקר בספר־דכרניא די אבהתך ותהשכח בספר דכרניא ותנדע די קריתא דך קריא מרדא ומהנזקת מלכין ומדנן ואשתדור עבדין בגוה מן־יומת עלמא על־דנה קריתא דך החרבת׃ 16מהודעין אנחנה למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריה ישתכללון לקבל דנה חלק בעבר נהרא לא איתי לך׃ פ

17פתגמא שלח מלכא על־רחום בעל־טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון די יתבין בשמרין ושאר עבר־נהרה שלם וכעת׃ ס 18נשתונא די שלחתון עלינא מפרש קרי קדמי׃ 19ומני שים טעם ובקרו והשכחו די קריתא דך מן־יומת עלמא על־מלכין מתנשאה ומרד ואשתדור מתעבד־בה׃ 20ומלכין תקיפין הוו על־ירושלם ושליטין בכל עבר נהרה ומדה בלו והלך מתיהב להון׃ 21כען שימו טעם לבטלא גבריא אלך וקריתא דך לא תתבנא עד־מני טעמא יתשם׃ 22וזהירין הוו שלו למעבד על־דנה למה ישגא חבלא להנזקת מלכין׃ ס

23אדין מן־די פרשגן נשתונא די [ארתחששתא כ] (ארתחששת ק) מלכא קרי קדם־רחום ושמשי ספרא וכנותהון אזלו בבהילו לירושלם על־יהודיא ובטלו המו באדרע וחיל׃ ס

24באדין בטלת עבידת בית־אלהא די בירושלם והות בטלא עד שנת תרתין למלכות דריוש מלך־פרס׃ פ