1אז ישיר־משה ובני ישראל את־השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי־גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃ 2עזי וזמרת יה ויהי־לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו׃ 3יהוה איש מלחמה יהוה שמו׃ 4מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים־סוף׃ 5תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו־אבן׃ 6ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב׃ 7וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש׃ 8וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו־נד נזלים קפאו תהמת בלב־ים׃ 9אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי׃ 10נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃ 11מי־כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא׃ 12נטית ימינך תבלעמו ארץ׃ 13נחית בחסדך עם־זו גאלת נהלת בעזך אל־נוה קדשך׃ 14שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת׃ 15אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען׃ 16תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד־יעבר עמך יהוה עד־יעבר עם־זו קנית׃ 17תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך׃ 18יהוה ׀ ימלך לעלם ועד׃ 19כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את־מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים׃ פ 20ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את־התף בידה ותצאן כל־הנשים אחריה בתפים ובמחלת׃ 21ותען להם מרים שירו ליהוה כי־גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃ ס 22ויסע משה את־ישראל מים־סוף ויצאו אל־מדבר־שור וילכו שלשת־ימים במדבר ולא־מצאו מים׃ 23ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על־כן קרא־שמה מרה׃ 24וילנו העם על־משה לאמר מה־נשתה׃ 25ויצעק אל־יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל־המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו׃ 26ויאמר אם־שמוע תשמע לקול ׀ יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל־חקיו כל־המחלה אשר־שמתי במצרים לא־אשים עליך כי אני יהוה רפאך׃ ס 27ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו־שם על־המים׃ |
    |