1כי־יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל־המשפט ושפטום והצדיקו את־הצדיק והרשיעו את־הרשע׃ 2והיה אם־בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר׃ 3ארבעים יכנו לא יסיף פן־יסיף להכתו על־אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך׃ ס 4לא־תחסם שור בדישו׃ ס 5כי־ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין־לו לא־תהיה אשת־המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה׃ 6והיה הבכור אשר תלד יקום על־שם אחיו המת ולא־ימחה שמו מישראל׃ 7ואם־לא יחפץ האיש לקחת את־יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל־הזקנים ואמרה מאין יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי׃ 8וקראו־לו זקני־עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה׃ 9ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא־יבנה את־בית אחיו׃ 10ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל׃ ס 11כי־ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את־אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו׃ 12וקצתה את־כפה לא תחוס עינך׃ ס 13לא־יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה׃ ס 14לא־יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה׃ 15אבן שלמה וצדק יהיה־לך איפה שלמה וצדק יהיה־לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃ 16כי תועבת יהוה אלהיך כל־עשה אלה כל עשה עול׃ פ 17זכור את אשר־עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים׃ 18אשר קרך בדרך ויזנב בך כל־הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים׃ 19והיה בהניח יהוה אלהיך ׀ לך מכל־איביך מסביב בארץ אשר יהוה־אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את־זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח׃ פ |
    |