1אף־לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃

2שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃

3תחת־כל־השמים ישרהו ואורו על־כנפות הארץ׃

4אחריו ׀ ישאג־קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי־ישמע קולו׃

5ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃

6כי לשלג ׀ יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃

7ביד־כל־אדם יחתום לדעת כל־אנשי מעשהו׃

8ותבא חיה במו־ארב ובמעונתיה תשכן׃

9מן־החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃

10מנשמת־אל יתן־קרח ורחב מים במוצק׃

11אף־ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃

12והוא מסבות ׀ מתהפך [בתחבולתו כ] (בתחבולתיו ק) לפעלם כל אשר יצום ׀ על־פני תבל ארצה׃

13אם־לשבט אם־לארצו אם־לחסד ימצאהו׃

14האזינה זאת איוב עמד והתבונן ׀ נפלאות אל׃

15התדע בשום־אלוה עליהם והופיע אור עננו׃

16התדע על־מפלשי־עב מפלאות תמים דעים׃

17אשר־בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃

18תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃

19הודיענו מה־נאמר לו לא־נערך מפני־חשך׃

20היספר־לו כי אדבר אם־אמר איש כי יבלע׃

21ועתה ׀ לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃

22מצפון זהב יאתה על־אלוה נורא הוד׃

23שדי לא־מצאנהו שגיא־כח ומשפט ורב־צדקה לא יענה׃

24לכן יראוהו אנשים לא־יראה כל־חכמי־לב׃ פ