1ותצא דינה בת־לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃ 2וירא אתה שכם בן־חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃ 3ותדבק נפשו בדינה בת־יעקב ויאהב את־הנער וידבר על־לב הנער׃ 4ויאמר שכם אל־חמור אביו לאמר קח־לי את־הילדה הזאת לאשה׃ 5ויעקב שמע כי טמא את־דינה בתו ובניו היו את־מקנהו בשדה והחרש יעקב עד־באם׃ 6ויצא חמור אבי־שכם אל־יעקב לדבר אתו׃ 7ובני יעקב באו מן־השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי־נבלה עשה בישראל לשכב את־בת־יעקב וכן לא יעשה׃

8וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃ 9והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו־לנו ואת־בנתינו תקחו לכם׃ 10ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה׃ 11ויאמר שכם אל־אביה ואל־אחיה אמצא־חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃ 12הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו־לי את־הנער לאשה׃

13ויענו בני־יעקב את־שכם ואת־חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃ 14ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את־אחתנו לאיש אשר־לו ערלה כי־חרפה הוא לנו׃ 15אך־בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל־זכר׃ 16ונתנו את־בנתינו לכם ואת־בנתיכם נקח־לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃ 17ואם־לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את־בתנו והלכנו׃

18וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן־חמור׃ 19ולא־אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת־יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃ 20ויבא חמור ושכם בנו אל־שער עירם וידברו אל־אנשי עירם לאמר׃ 21האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת־ידים לפניהם את־בנתם נקח־לנו לנשים ואת־בנתינו נתן להם׃ 22אך־בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל־זכר כאשר הם נמלים׃ 23מקנהם וקנינם וכל־בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃ 24וישמעו אל־חמור ואל־שכם בנו כל־יצאי שער עירו וימלו כל־זכר כל־יצאי שער עירו׃

25ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני־בני־יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על־העיר בטח ויהרגו כל־זכר׃ 26ואת־חמור ואת־שכם בנו הרגו לפי־חרב ויקחו את־דינה מבית שכם ויצאו׃ 27בני יעקב באו על־החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם׃ 28את־צאנם ואת־בקרם ואת־חמריהם ואת אשר־בעיר ואת־אשר בשדה לקחו׃ 29ואת־כל־חילם ואת־כל־טפם ואת־נשיהם שבו ויבזו ואת כל־אשר בבית׃ 30ויאמר יעקב אל־שמעון ואל־לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי׃ 31ויאמרו הכזונה יעשה את־אחותנו׃ פ