1מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא׃

2אני פי־מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים׃ 3אל־תבהל מפניו תלך אל־תעמד בדבר רע כי כל־אשר יחפץ יעשה׃ 4באשר דבר־מלך שלטון ומי יאמר־לו מה־תעשה׃

5שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם׃ 6כי לכל־חפץ יש עת ומשפט כי־רעת האדם רבה עליו׃ 7כי־איננו ידע מה־שיהיה כי כאשר יהיה מי יגיד לו׃ 8אין אדם שליט ברוח לכלוא את־הרוח ואין שלטון ביום המות ואין משלחת במלחמה ולא־ימלט רשע את־בעליו׃ 9את־כל־זה ראיתי ונתון את־לבי לכל־מעשה אשר נעשה תחת השמש עת אשר שלט האדם באדם לרע לו׃

10ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן־עשו גם־זה הבל׃ 11אשר אין־נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על־כן מלא לב בני־האדם בהם לעשות רע׃ 12אשר חטא עשה רע מאת ומאריך לו כי גם־יודע אני אשר יהיה־טוב ליראי האלהים אשר ייראו מלפניו׃ 13וטוב לא־יהיה לרשע ולא־יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים׃

14יש־הבל אשר נעשה על־הארץ אשר ׀ יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים אמרתי שגם־זה הבל׃ 15ושבחתי אני את־השמחה אשר אין־טוב לאדם תחת השמש כי אם־לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר־נתן־לו האלהים תחת השמש׃

16כאשר נתתי את־לבי לדעת חכמה ולראות את־הענין אשר נעשה על־הארץ כי גם ביום ובלילה שנה בעיניו איננו ראה׃ 17וראיתי את־כל־מעשה האלהים כי לא יוכל האדם למצוא את־המעשה אשר נעשה תחת־השמש בשל אשר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אם־יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא׃