1ויהי אחריכן באו בני־מואב ובני עמון ועמהם ׀ מהעמונים על־יהושפט למלחמה׃ 2ויבאו ויגידו ליהושפט לאמר בא עליך המון רב מעבר לים מארם והנם בחצצון תמר היא עין גדי׃ 3וירא ויתן יהושפט את־פניו לדרוש ליהוה ויקרא־צום על־כל־יהודה׃ 4ויקבצו יהודה לבקש מיהוה גם מכל־ערי יהודה באו לבקש את־יהוה׃

5ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם בבית יהוה לפני החצר החדשה׃ 6ויאמר יהוה אלהי אבתינו הלא אתה־הוא אלהים בשמים ואתה מושל בכל ממלכות הגוים ובידך כח וגבורה ואין עמך להתיצב׃ 7הלא ׀ אתה אלהינו הורשת את־ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך לעולם׃ 8וישבו־בה ויבנו לך ׀ בה מקדש לשמך לאמר׃ 9אם־תבוא עלינו רעה חרב שפוט ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע׃ 10ועתה הנה בני־עמון ומואב והר־שעיר אשר לא־נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים כי סרו מעליהם ולא השמידום׃ 11והנה־הם גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו׃ 12אלהינו הלא תשפט־בם כי אין בנו כח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה־נעשה כי עליך עינינו׃

13וכל־יהודה עמדים לפני יהוה גם־טפם נשיהם ובניהם׃ פ

14ויחזיאל בן־זכריהו בן־בניה בן־יעיאל בן־מתניה הלוי מן־בני אסף היתה עליו רוח יהוה בתוך הקהל׃ 15ויאמר הקשיבו כל־יהודה וישבי ירושלם והמלך יהושפט כה־אמר יהוה לכם אתם אל־תיראו ואל־תחתו מפני ההמון הרב הזה כי לא לכם המלחמה כי לאלהים׃ 16מחר רדו עליהם הנם עלים במעלה הציץ ומצאתם אתם בסוף הנחל פני מדבר ירואל׃ 17לא לכם להלחם בזאת התיצבו עמדו וראו את־ישועת יהוה עמכם יהודה וירושלם אל־תיראו ואל־תחתו מחר צאו לפניהם ויהוה עמכם׃

18ויקד יהושפט אפים ארצה וכל־יהודה וישבי ירושלם נפלו לפני יהוה להשתחות ליהוה׃ 19ויקמו הלוים מן־בני הקהתים ומן־בני הקרחים להלל ליהוה אלהי ישראל בקול גדול למעלה׃

20וישכימו בבקר ויצאו למדבר תקוע ובצאתם עמד יהושפט ויאמר שמעוני יהודה וישבי ירושלם האמינו ביהוה אלהיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו׃ 21ויועץ אל־העם ויעמד משררים ליהוה ומהללים להדרת־קדש בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו ליהוה כי לעולם חסדו׃ 22ובעת החלו ברנה ותהלה נתן יהוה ׀ מארבים על־בני עמון מואב והר־שעיר הבאים ליהודה וינגפו׃ 23ויעמדו בני עמון ומואב על־ישבי הר־שעיר להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש־ברעהו למשחית׃

24ויהודה בא על־המצפה למדבר ויפנו אל־ההמון והנם פגרים נפלים ארצה ואין פליטה׃ 25ויבא יהושפט ועמו לבז את־שללם וימצאו בהם לרב ורכוש ופגרים וכלי חמדות וינצלו להם לאין משא ויהיו ימים שלושה בזזים את־השלל כי רב־הוא׃

26וביום הרבעי נקהלו לעמק ברכה כי־שם ברכו את־יהוה על־כן קראו את־שם המקום ההוא עמק ברכה עד־היום׃ 27וישבו כל־איש יהודה וירושלם ויהושפט בראשם לשוב אל־ירושלם בשמחה כי־שמחם יהוה מאויביהם׃ 28ויבאו ירושלם בנבלים ובכנרות ובחצצרות אל־בית יהוה׃ 29ויהי פחד אלהים על כל־ממלכות הארצות בשמעם כי נלחם יהוה עם אויבי ישראל׃ 30ותשקט מלכות יהושפט וינח לו אלהיו מסביב׃ פ

31וימלך יהושפט על־יהודה בן־שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת־שלחי׃ 32וילך בדרך אביו אסא ולא־סר ממנה לעשות הישר בעיני יהוה׃ 33אך הבמות לא־סרו ועוד העם לא־הכינו לבבם לאלהי אבתיהם׃

34ויתר דברי יהושפט הראשנים והאחרנים הנם כתובים בדברי יהוא בן־חנני אשר העלה על־ספר מלכי ישראל׃

35ואחריכן אתחבר יהושפט מלך־יהודה עם אחזיה מלך־ישראל הוא הרשיע לעשות׃ 36ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר׃ 37ויתנבא אליעזר בן־דדוהו ממרשה על־יהושפט לאמר כהתחברך עם־אחזיהו פרץ יהוה את־מעשיך וישברו אניות ולא עצרו ללכת אל־תרשיש׃