1למנצח לבני־קרח משכיל׃ אלהים ׀ באזנינו שמענו אבותינו ספרו־לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃

2אתה ׀ ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃

3כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא־הושיעה למו כי־ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם׃

4אתה־הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃

5בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃

6כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני׃

7כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃

8באלהים הללנו כל־היום ושמך ׀ לעולם נודה סלה׃

9אף־זנחת ותכלימנו ולא־תצא בצבאותינו׃

10תשיבנו אחור מני־צר ומשנאינו שסו למו׃

11תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃

12תמכר־עמך בלא־הון ולא־רבית במחיריהם׃

13תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃

14תשימנו משל בגוים מנוד־ראש בל־אמים׃

15כל־היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃

16מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃

17כל־זאת באתנו ולא שכחנוך ולאש־קרנו בבריתך׃

18לא־נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃

19כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃

20אםש־כחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃

21הלא אלהים יחקר־זאת כי־הוא ידע תעלמות לב׃

22כי־עליך הרגנו כל־היום נחשבנו כצאן טבחה׃

23עורה ׀ למה תישן ׀ אדני הקיצה אל־תזנח לנצח׃

24למה־פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃

25כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃

26קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך׃