1וירד שמשון תמנתה וירא אשה בתמנתה מבנות פלשתים׃ 2ויעל ויגד לאביו ולאמו ויאמר אשה ראיתי בתמנתה מבנות פלשתים ועתה קחו־אותה לי לאשה׃ 3ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל־עמי אשה כי־אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל־אביו אותה קח־לי כי־היא ישרה בעיני׃ 4ואביו ואמו לא ידעו כי מיהוה היא כי־תאנה הוא־מבקש מפלשתים ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל׃ פ 5וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו עד־כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שאג לקראתו׃ 6ותצלח עליו רוח יהוה וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו ולא הגיד לאביו ולאמו את אשר עשה׃ 7וירד וידבר לאשה ותישר בעיני שמשון׃ 8וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש׃ 9וירדהו אל־כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל־אביו ואל־אמו ויתן להם ויאכלו ולא־הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש׃ 10וירד אביהו אל־האשה ויעש שם שמשון משתה כי כן יעשו הבחורים׃ 11ויהי כראותם אותו ויקחו שלשים מרעים ויהיו אתו׃ 12ויאמר להם שמשון אחודה־נא לכם חידה אם־הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם ונתתי לכם שלשים סדינים ושלשים חלפת בגדים׃ 13ואם־לא תוכלו להגיד לי ונתתם אתם לי שלשים סדינים ושלשים חליפות בגדים ויאמרו לו חודה חידתך ונשמענה׃ 14ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים׃ 15ויהי ׀ ביום השביעי ויאמרו לאשת־שמשון פתי את־אישך ויגד־לנו את־החידה פן־נשרף אותך ואת־בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא׃ 16ותבך אשת שמשון עליו ותאמר רק־שנאתני ולא אהבתני החידה חדת לבני עמי ולי לא הגדתה ויאמר לה הנה לאבי ולאמי לא הגדתי ולך אגיד׃ 17ותבך עליו שבעת הימים אשר־היה להם המשתה ויהי ׀ ביום השביעי ויגד־לה כי הציקתהו ותגד החידה לבני עמה׃ 18ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה־מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי׃ 19ותצלח עליו רוח יהוה וירד אשקלון ויך מהם ׀ שלשים איש ויקח את־חליצותם ויתן החליפות למגידי החידה ויחר אפו ויעל בית אביהו׃ פ 20ותהי אשת שמשון למרעהו אשר רעה לו׃ |
    |