1ויאמר יהוה אל־משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך׃ 2אתה תדבר את כל־אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל־פרעה ושלח את־בני־ישראל מארצו׃ 3ואני אקשה את־לב פרעה והרביתי את־אתתי ואת־מופתי בארץ מצרים׃ 4ולא־ישמע אלכם פרעה ונתתי את־ידי במצרים והוצאתי את־צבאתי את־עמי בני־ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים׃ 5וידעו מצרים כי־אני יהוה בנטתי את־ידי על־מצרים והוצאתי את־בני־ישראל מתוכם׃ 6ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו׃ 7ומשה בן־שמנים שנה ואהרן בן־שלש ושמנים שנה בדברם אל־פרעה׃ פ

8ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃ 9כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל־אהרן קח את־מטך והשלך לפני־פרעה יהי לתנין׃ 10ויבא משה ואהרן אל־פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את־מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין׃ 11ויקרא גם־פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם־הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן׃ 12וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה־אהרן את־מטתם׃ 13ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ פ

14ויאמר יהוה אל־משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם׃ 15לך אל־פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על־שפת היאר והמטה אשר־נהפך לנחש תקח בידך׃ 16ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את־עמי ויעבדני במדבר והנה לא־שמעת עד־כה׃ 17כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה ׀ במטה אשר־בידי על־המים אשר ביאר ונהפכו לדם׃ 18והדגה אשר־ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן־היאר׃ ס 19ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־אהרן קח מטך ונטה־ידך על־מימי מצרים על־נהרתם ׀ על־יאריהם ועל־אגמיהם ועל כל־מקוה מימיהם ויהיו־דם והיה דם בכל־ארץ מצרים ובעצים ובאבנים׃

20ויעשו־כן משה ואהרן כאשר ׀ צוה יהוה וירם במטה ויך את־המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל־המים אשר־ביאר לדם׃ 21והדגה אשר־ביאר מתה ויבאש היאר ולא־יכלו מצרים לשתות מים מן־היאר ויהי הדם בכל־ארץ מצרים׃ 22ויעשו־כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב־פרעה ולא־שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ 23ויפן פרעה ויבא אל־ביתו ולא־שת לבו גם־לזאת׃ 24ויחפרו כל־מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר׃ 25וימלא שבעת ימים אחרי הכות־יהוה את־היאר׃ פ