1ואני בשנת אחת לדריוש המדי עמדי למחזיק ולמעוז לו׃ 2ועתה אמת אגיד לך הנה־עוד שלשה מלכים עמדים לפרס והרביעי יעשיר עשר־גדול מכל וכחזקתו בעשרו יעיר הכל את מלכות יון׃ 3ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו׃ 4וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד־אלה׃

5ויחזק מלך־הנגב ומן־שריו ויחזק עליו ומשל ממשל רב ממשלתו׃ 6ולקץ שנים יתחברו ובת מלך־הנגב תבוא אל־מלך הצפון לעשות מישרים ולא־תעצר כוח הזרוע ולא יעמד וזרעו ותנתן היא ומביאיה והילדה ומחזקה בעתים׃ 7ועמד מנצר שרשיה כנו ויבא אל־החיל ויבא במעוז מלך הצפון ועשה בהם והחזיק׃ 8וגם א‍להיהם עם־נסכיהם עם־כלי חמדתם כסף וזהב בשבי יבא מצרים והוא שנים יעמד ממלך הצפון ׃ 9ובא במלכות מלך הנגב ושב אל־אדמתו׃

10[ובנו כ] (ובניו ק) יתגרו ואספו המון חילים רבים ובא בוא ושטף ועבר וישב [ויתגרו כ] (ויתגרה ק) עד־ [מעזה כ] (מעזו׃ ק) 11ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם־מלך הצפון והעמיד המון רב ונתן ההמון בידו׃ 12ונשא ההמון [ירום כ] (ורם ק) לבבו והפיל רבאות ולא יעוז׃ 13ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן־הראשון ולקץ העתים שנים יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רב׃

14ובעתים ההם רבים יעמדו על־מלך הנגב ובני ׀ פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו׃ 15ויבא מלך הצפון וישפך סוללה ולכד עיר מבצרות וזרעות הנגב לא יעמדו ועם מבחריו ואין כח לעמד׃ 16ויעש הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ־הצבי וכלה בידו׃ 17וישם ׀ פניו לבוא בתקף כל־מלכותו וישרים עמו ועשה ובת הנשים יתן־לו להשחיתה ולא תעמד ולא־לו תהיה׃ 18[וישב כ] (וישם ׀ ק) פניו לאיים ולכד רבים והשבית קצין חרפתו לו בלתי חרפתו ישיב לו׃ 19וישב פניו למעוזי ארצו ונכשל ונפל ולא ימצא׃

20ועמד על־כנו מעביר נוגש הדר מלכות ובימים אחדים ישבר ולא באפים ולא במלחמה׃ 21ועמד על־כנו נבזה ולא־נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות בחלקלקות׃ 22וזרעות השטף ישטפו מלפניו וישברו וגם נגיד ברית׃ 23ומן־התחברות אליו יעשה מרמה ועלה ועצם במעט־גוי׃ 24בשלוה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא־עשו אבתיו ואבות אבתיו בזה ושלל ורכוש להם יבזור ועל מבצרים יחשב מחשבתיו ועד־עת׃ 25ויער כחו ולבבו על־מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל־גדול ועצום עד־מאד ולא יעמד כי־יחשבו עליו מחשבות׃ 26ואכלי פת־בגו ישברוהו וחילו ישטוף ונפלו חללים רבים׃ 27ושניהם המלכים לבבם למרע ועל־שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי־עוד קץ למועד׃ 28וישב ארצו ברכוש גדול ולבבו על־ברית קדש ועשה ושב לארצו׃

29למועד ישוב ובא בנגב ולא־תהיה כראשנה וכאחרנה׃

30ובאו בו ציים כתים ונכאה ושב וזעם על־ברית־קודש ועשה ושב ויבן על־עזבי ברית קדש׃ 31וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משומם׃ 32ומרשיעי ברית יחניף בחלקות ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו׃ 33ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה ימים׃ 34ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות׃ 35ומן־המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד־עת קץ כי־עוד למועד׃

36ועשה כרצונו המלך ויתרומם ויתגדל על־כל־אל ועל אל אלים ידבר נפלאות והצליח עד־כלה זעם כי נחרצה נעשתה׃ 37ועל־אלהי אבתיו לא יבין ועל־חמדת נשים ועל־כל־אלוה לא יבין כי על־כל יתגדל׃ 38ולאלה מעזים על־כנו יכבד ולאלוה אשר לא־ידעהו אבתיו יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה ובחמדות׃ 39ועשה למבצרי מעזים עם־אלוה נכר אשר [הכיר כ] (יכיר ק) ירבה כבוד והמשילם ברבים ואדמה יחלק במחיר׃

40ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים ובאניות רבות ובא בארצות ושטף ועבר׃ 41ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו אדום ומואב וראשית בני עמון׃ 42וישלח ידו בארצות וארץ מצרים לא תהיה לפליטה׃ 43ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים ולבים וכשים במצעדיו׃ 44ושמעות יבהלהו ממזרח ומצפון ויצא בחמא גדלה להשמיד ולהחרים רבים׃ 45ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר־צבי־קדש ובא עד־קצו ואין עוזר לו׃