1אל־נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃

2הנשא שפט הארץ השב גמול על־גאים׃

3עד־מתי רשעים ׀ יהוה עד־מתי רשעים יעלזו׃

4יביעו ידברו עתק יתאמרו כל־פעלי און׃

5עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃

6אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃

7ויאמרו לא יראה־יה ולא־יבין אלהי יעקב׃

8בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃

9הנטע אזן הלא ישמע אם־יצר עין הלא יביט׃

10היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃

11יהוה ידע מחשבות אדם כי־המה הבל׃

12אשרי ׀ הגבר אשר־תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃

13להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃

14כי ׀ לא־יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב׃

15כי־עד־צדק ישוב משפט ואחריו כל־ישרי־לב׃

16מי־יקום לי עם־מרעים מי־יתיצב לי עם־פעלי און׃

17לולי יהוה עזרתה לי כמעט ׀ שכנה דומה נפשי׃

18אם־אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני׃

19ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי׃

20היחברך כסא הוות יצר עמל עלי־חק׃

21יגודו על־נפש צדיק ודם נקי ירשיעו׃

22ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי׃

23וישב עליהם ׀ את־אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃