1וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 2נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל־עמיך׃ 3וידבר משה אל־העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על־מדין לתת נקמת־יהוה במדין׃ 4אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא׃ 5וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים־עשר אלף חלוצי צבא׃ 6וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת־פינחס בן־אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו׃ 7ויצבאו על־מדין כאשר צוה יהוה את־משה ויהרגו כל־זכר׃ 8ואת־מלכי מדין הרגו על־חלליהם את־אוי ואת־רקם ואת־צור ואת־חור ואת־רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן־בעור הרגו בחרב׃ 9וישבו בני־ישראל את־נשי מדין ואת־טפם ואת כל־בהמתם ואת־כל־מקנהם ואת־כל־חילם בזזו׃ 10ואת כל־עריהם במושבתם ואת כל־טירתם שרפו באש׃ 11ויקחו את־כל־השלל ואת כל־המלקוח באדם ובבהמה׃ 12ויבאו אל־משה ואל־אלעזר הכהן ואל־עדת בני־ישראל את־השבי ואת־המלקוח ואת־השלל אל־המחנה אל־ערבת מואב אשר על־ירדן ירחו׃ ס

13ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל־נשיאי העדה לקראתם אל־מחוץ למחנה׃ 14ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה׃ 15ויאמר אליהם משה החייתם כל־נקבה׃ 16הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר־מעל ביהוה על־דבר־פעור ותהי המגפה בעדת יהוה׃ 17ועתה הרגו כל־זכר בטף וכל־אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו׃ 18וכל הטף בנשים אשר לא־ידעו משכב זכר החיו לכם׃ 19ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל ׀ נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם׃ 20וכל־בגד וכל־כלי־עור וכל־מעשה עזים וכל־כלי־עץ תתחטאו׃ ס

21ויאמר אלעזר הכהן אל־אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר־צוה יהוה את־משה׃ 22אך את־הזהב ואת־הכסף את־הנחשת את־הברזל את־הבדיל ואת־העפרת׃ 23כל־דבר אשר־יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא־יבא באש תעבירו במים׃ 24וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל־המחנה׃ פ

25ויאמר יהוה אל־משה לאמר׃ 26שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה׃ 27וחצית את־המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל־העדה׃ 28והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן־האדם ומן־הבקר ומן־החמרים ומן־הצאן׃ 29ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה׃ 30וממחצת בני־ישראל תקח ׀ אחד ׀ אחז מן־החמשים מן־האדם מן־הבקר מן־החמרים ומן־הצאן מכל־הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה׃ 31ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את־משה׃

32ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש־מאות אלף ושבעים אלף וחמשת־אלפים ׃ 33ובקר שנים ושבעים אלף׃ 34וחמרים אחד וששים אלף׃ 35ונפש אדם מן־הנשים אשר לא־ידעו משכב זכר כל־נפש שנים ושלשים אלף׃

36ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש־מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות׃ 37ויהי המכס ליהוה מן־הצאן שש מאות חמש ושבעים׃ 38והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים׃ 39וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים׃ 40ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש׃ 41ויתן משה את־מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את־משה׃

42וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן־האנשים הצבאים׃ 43ותהי מחצת העדה מן־הצאן שלש־מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות׃ 44ובקר ששה ושלשים אלף׃ 45וחמרים שלשים אלף וחמש מאות׃ 46ונפש אדם ששה עשר אלף׃ 47ויקח משה ממחצת בני־ישראל את־האחז אחד מן־החמשים מן־האדם ומן־הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את־משה׃

48ויקרבו אל־משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות׃ 49ויאמרו אל־משה עבדיך נשאו את־ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא־נפקד ממנו איש׃ 50ונקרב את־קרבן יהוה איש אשר מצא כלי־זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על־נפשתינו לפני יהוה׃ 51ויקח משה ואלעזר הכהן את־הזהב מאתם כל כלי מעשה׃ 52ויהי ׀ כל־זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע־מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות׃ 53אנשי הצבא בזזו איש לו׃ 54ויקח משה ואלעזר הכהן את־הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל־אהל מועד זכרון לבני־ישראל לפני יהוה׃ פ