1וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא׃ 2במקום אשר ישחטו את־העלה ישחטו את־האשם ואת־דמו יזרק על־המזבח סביב׃ 3ואת כל־חלבו יקריב ממנו את האליה ואת־החלב המכסה את־הקרב׃ 4ואת שתי הכלית ואת־החלב אשר עליהן אשר על־הכסלים ואת־היתרת על־הכבד על־הכלית יסירנה׃ 5והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא׃ 6כל־זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא׃ 7כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר־בו לו יהיה׃ 8והכהן המקריב את־עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה׃ 9וכל־מנחה אשר תאפה בתנור וכל־נעשה במרחשת ועל־מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה׃ 10וכל־מנחה בלולה־בשמן וחרבה לכל־בני אהרן תהיה איש כאחיו׃ פ

11וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה׃ 12אם על־תודה יקריבנו והקריב ׀ על־זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן׃ 13על־חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על־זבח תודת שלמיו׃ 14והקריב ממנו אחד מכל־קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את־דם השלמים לו יהיה׃

15ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא־יניח ממנו עד־בקר׃ 16ואם־נדר ׀ או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את־זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל׃ 17והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף׃ 18ואם האכל יאכל מבשר־זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃

19והבשר אשר־יגע בכל־טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל־טהור יאכל בשר׃ 20והנפש אשר־תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ 21ונפש כי־תגע בכל־טמא בטמאת אדם או ׀ בבהמה טמאה או בכל־שקץ טמא ואכל מבשר־זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ פ

22וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 23דבר אל־בני ישראל לאמר כל־חלב שור וכשב ועז לא תאכלו׃ 24וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל־מלאכה ואכל לא תאכלהו׃ 25כי כל־אכל חלב מן־הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה׃ 26וכל־דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה׃ 27כל־נפש אשר־תאכל כל־דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ פ

28וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 29דבר אל־בני ישראל לאמר המקריב את־זבח שלמיו ליהוה יביא את־קרבנו ליהוה מזבח שלמיו׃ 30ידיו תביאינה את אשי יהוה את־החלב על־החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה׃ 31והקטיר הכהן את־החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו׃ 32ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם׃ 33המקריב את־דם השלמים ואת־החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה׃ 34כי את־חזה התנופה ואת ׀ שוק התרומה לקחתי מאת בני־ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק־עולם מאת בני ישראל׃

35זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה׃ 36אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם׃

37זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים׃ 38אשר צוה יהוה את־משה בהר סיני ביום צותו את־בני ישראל להקריב את־קרבניהם ליהוה במדבר סיני׃ פ