1ויען איוב ויאמר׃

2אמנם כי אתם־עם ועמכם תמות חכמה׃

3גם־לי לבב ׀ כמוכם לא־נפל אנכי מכם ואת־מי־אין כמו־אלה׃

4שחק לרעהו ׀ אהיה קרא לאלוה ויענהו חוק צדיק תמים׃

5לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל׃

6ישליו אהלים ׀ לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו׃

7ואולם שאל־נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד־לך׃

8או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃

9מי לא־ידע בכל־אלה כי יד־יהוה עשתה זאת׃

10אשר בידו נפש כל־חי ורוח כל־בשר־איש׃

11הלא־אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם־לו׃

12בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃

13עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃

14הן יהרוס ולא יבנה יסגר על־איש ולא יפתח׃

15הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃

16עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה׃

17מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל׃

18מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃

19מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃

20מסיר פה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃

21שופך בוז על־נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃

22מגלה עמקות מני־חשך ויצא לאור צלמות׃

23משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃

24מסיר לב ראשי עם־הארץ ויתעם בתהו לא־דרך׃

25ימששו־חשך ולא־אור ויתעם כשכור׃