1בשנת שתים עשרה לאחז מלך יהודה מלך הושע בן־אלה בשמרון על־ישראל תשע שנים׃ 2ויעש הרע בעיני יהוה רק לא כמלכי ישראל אשר היו לפניו׃ 3עליו עלה שלמנאסר מלך אשור ויהי־לו הושע עבד וישב לו מנחה׃ 4וימצא מלך־אשור בהושע קשר אשר שלח מלאכים אל־סוא מלך־מצרים ולא־העלה מנחה למלך אשור כשנה בשנה ויעצרהו מלך אשור ויאסרהו בית כלא׃

5ויעל מלך־אשור בכל־הארץ ויעל שמרון ויצר עליה שלש שנים׃

6בשנת התשיעית להושע לכד מלך־אשור את־שמרון ויגל את־ישראל אשורה וישב אתם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי׃ פ

7ויהי כי־חטאו בני־ישראל ליהוה אלהיהם המעלה אתם מארץ מצרים מתחת יד פרעה מלך־מצרים וייראו אלהים אחרים׃ 8וילכו בחקות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל ומלכי ישראל אשר עשו׃ 9ויחפאו בני־ישראל דברים אשר לא־כן על־יהוה אלהיהם ויבנו להם במות בכל־עריהם ממגדל נוצרים עד־עיר מבצר׃ 10ויצבו להם מצבות ואשרים על כל־גבעה גבהה ותחת כל־עץ רענן׃ 11ויקטרו־שם בכל־במות כגוים אשר־הגלה יהוה מפניהם ויעשו דברים רעים להכעיס את־יהוה׃ 12ויעבדו הגללים אשר אמר יהוה להם לא תעשו את־הדבר הזה׃ 13ויעד יהוה בישראל וביהודה ביד כל־ [נביאו כ] (נביאי ק) כל־חזה לאמר בו מדרכיכם הרעים ושמרו מצותי חקותי ככל־התורה אשר צויתי את־אבתיכם ואשר שלחתי אליכם ביד עבדי הנביאים׃ 14ולא שמעו ויקשו את־ערפם כערף אבותם אשר לא האמינו ביהוה אלהיהם׃ 15וימאסו את־חקיו ואת־בריתו אשר כרת את־אבותם ואת עדותיו אשר העיד בם וילכו אחרי ההבל ויהבלו ואחרי הגוים אשר סביבתם אשר צוה יהוה אתם לבלתי עשות כהם׃ 16ויעזבו את־כל־מצות יהוה אלהיהם ויעשו להם מסכה [שנים כ] (שני ק) עגלים ויעשו אשירה וישתחוו לכל־צבא השמים ויעבדו את־הבעל׃ 17ויעבירו את־בניהם ואת־בנותיהם באש ויקסמו קסמים וינחשו ויתמכרו לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו׃ 18ויתאנף יהוה מאד בישראל ויסרם מעל פניו לא נשאר רק שבט יהודה לבדו׃

19גם־יהודה לא שמר את־מצות יהוה אלהיהם וילכו בחקות ישראל אשר עשו׃ 20וימאס יהוה בכל־זרע ישראל ויענם ויתנם ביד־שסים עד אשר השליכם מפניו׃

21כי־קרע ישראל מעל בית דוד וימליכו את־ירבעם בן־נבט [וידא כ] (וידח ק) ירבעם את־ישראל מאחרי יהוה והחטיאם חטאה גדולה׃ 22וילכו בני ישראל בכל־חטאות ירבעם אשר עשה לא־סרו ממנה׃ 23עד אשר־הסיר יהוה את־ישראל מעל פניו כאשר דבר ביד כל־עבדיו הנביאים ויגל ישראל מעל אדמתו אשורה עד היום הזה׃ פ

24ויבא מלך־אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת וספרוים וישב בערי שמרון תחת בני ישראל וירשו את־שמרון וישבו בעריה׃ 25ויהי בתחלת שבתם שם לא יראו את־יהוה וישלח יהוה בהם את־האריות ויהיו הרגים בהם׃ 26ויאמרו למלך אשור לאמר הגוים אשר הגלית ותושב בערי שמרון לא ידעו את־משפט אלהי הארץ וישלח־בם את־האריות והנם ממיתים אותם כאשר אינם ידעים את־משפט אלהי הארץ׃

27ויצו מלך־אשור לאמר הליכו שמה אחד מהכהנים אשר הגליתם משם וילכו וישבו שם וירם את־משפט אלהי הארץ׃ 28ויבא אחד מהכהנים אשר הגלו משמרון וישב בבית־אל ויהי מורה אתם איך ייראו את־יהוה׃

29ויהיו עשים גוי גוי אלהיו ויניחו ׀ בבית הבמות אשר עשו השמרנים גוי גוי בעריהם אשר הם ישבים שם׃ 30ואנשי בבל עשו את־סכות בנות ואנשי־כות עשו את־נרגל ואנשי חמת עשו את־אשימא׃ 31והעוים עשו נבחז ואת־תרתק והספרוים שרפים את־בניהם באש לאדרמלך וענמלך [אלה כ] (אלהי ק) [ספרים כ] (ספרוים׃ ק) 32ויהיו יראים את־יהוה ויעשו להם מקצותם כהני במות ויהיו עשים להם בבית הבמות׃ 33את־יהוה היו יראים ואת־אלהיהם היו עבדים כמשפט הגוים אשר־הגלו אתם משם׃

34עד היום הזה הם עשים כמשפטים הראשנים אינם יראים את־יהוה ואינם עשים כחקתם וכמשפטם וכתורה וכמצוה אשר צוה יהוה את־בני יעקב אשר־שם שמו ישראל׃ 35ויכרת יהוה אתם ברית ויצום לאמר לא תיראו אלהים אחרים ולא־תשתחוו להם ולא תעבדום ולא תזבחו להם׃ 36כי אם־את־יהוה אשר העלה אתכם מארץ מצרים בכח גדול ובזרוע נטויה אתו תיראו ולו תשתחוו ולו תזבחו׃ 37ואת־החקים ואת־המשפטים והתורה והמצוה אשר כתב לכם תשמרון לעשות כל־הימים ולא תיראו אלהים אחרים׃ 38והברית אשר־כרתי אתכם לא תשכחו ולא תיראו אלהים אחרים׃ 39כי אם־את־יהוה אלהיכם תיראו והוא יציל אתכם מיד כל־איביכם׃ 40ולא שמעו כי אם־כמשפטם הראשון הם עשים׃ 41ויהיו ׀ הגוים האלה יראים את־יהוה ואת־פסיליהם היו עבדים גם־בניהם ׀ ובני בניהם כאשר עשו אבתם הם עשים עד היום הזה׃ פ