1וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל־ישראל להמליך אתו׃ 2ויהי כשמע ׀ ירבעם בן־נבט והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים׃ 3וישלחו ויקראו־לו [ויבאו כ] (ויבא ק) ירבעם וכל־קהל ישראל וידברו אל־רחבעם לאמר׃ 4אביך הקשה את־עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר־נתן עלינו ונעבדך׃ 5ויאמר אליהם לכו עד שלשה ימים ושובו אלי וילכו העם׃

6ויועץ המלך רחבעם את־הזקנים אשר־היו עמדים את־פני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב את־העם־הזה דבר׃ 7[וידבר כ] (וידברו ק) אליו לאמר אם־היום תהיה־עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים והיו לך עבדים כל־הימים׃ 8ויעזב את־עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את־הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו׃ 9ויאמר אליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את־העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן־העל אשר־נתן אביך עלינו׃ 10וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה־תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את־עלנו ואתה הקל מעלינו כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי׃ 11ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על־עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים׃

12[ויבו כ] (ויבוא ק) ירבעם וכל־העם אל־רחבעם ביום השלישי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלישי׃ 13ויען המלך את־העם קשה ויעזב את־עצת הזקנים אשר יעצהו׃ 14וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את־עלכם ואני אסיף על־עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים׃ 15ולא־שמע המלך אל־העם כי־היתה סבה מעם יהוה למען הקים את־דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני אל־ירבעם בן־נבט׃

16וירא כל־ישראל כי לא־שמע המלך אליהם וישבו העם את־המלך דבר ׀ לאמר מה־לנו חלק בדוד ולא־נחלה בבן־ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו׃

17ובני ישראל הישבים בערי יהודה וימלך עליהם רחבעם׃ פ 18וישלח המלך רחבעם את־אדרם אשר על־המס וירגמו כל־ישראל בו אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם׃ 19ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה׃ ס

20ויהי כשמע כל־ישראל כי־שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל־העדה וימליכו אתו על־כל־ישראל לא היה אחרי בית־דוד זולתי שבט־יהודה לבדו׃

21[ויבאו כ] (ויבא ק) רחבעם ירושלם ויקהל את־כל־בית יהודה ואת־שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם־בית ישראל להשיב את־המלוכה לרחבעם בן־שלמה׃ פ 22ויהי דבר האלהים אל־שמעיה איש־האלהים לאמר׃ 23אמר אל־רחבעם בן־שלמה מלך יהודה ואל־כל־בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמר׃ 24כה אמר יהוה לא־תעלו ולא־תלחמון עם־אחיכם בני־ישראל ובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את־דבר יהוה וישבו ללכת כדבר יהוה׃ ס

25ויבן ירבעם את־שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את־פנואל׃ 26ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד׃ 27אם־יעלה ׀ העם הזה לעשות זבחים בבית־יהוה בירושלם ושב לב העם הזה אל־אדניהם אל־רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל־רחבעם מלך־יהודה׃ 28ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב־לכם מעלות ירושלם הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ 29וישם את־האחד בבית־אל ואת־האחד נתן בדן׃ 30ויהי הדבר הזה לחטאת וילכו העם לפני האחד עד־דן׃ 31ויעש את־בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא־היו מבני לוי׃ 32ויעש ירבעם ׀ חג בחדש השמיני בחמשה־עשר יום ׀ לחדש כחג ׀ אשר ביהודה ויעל על־המזבח כן עשה בבית־אל לזבח לעגלים אשר־עשה והעמיד בבית אל את־כהני הבמות אשר עשה׃ 33ויעל על־המזבח ׀ אשר־עשה בבית־אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני בחדש אשר־בדא [מלבד כ] (מלבו ק) ויעש חג לבני ישראל ויעל על־המזבח להקטיר׃ פ